היולדת הפעילה, בזמן הלידה תבחר לא לשכב על הגב, תהיה בתנועה ותמצא לעצמה את התנוחות הנכונות לה.

את “אופנת” הלידה בשכיבה החל כנראה, לואי ה-14 שביקש שפילגשו תלד על הגב על מנת שיוכל לצפות בלידה עצמה 😱, עד אותה תקופה נשים ילדו בתנוחות של כריעה , עמידה על שש או על שרפרף לידה.


את המושג “לידה פעילה” טבעה ג’אנט בלאסקאס,
מתחילת שנות ה-80 בלאסקאס חוקרת את נושא הלידה הטבעית הפעילה, מכינה זוגות רבים ללידות ומלמדת אנשי מקצוע בתחום הלידה.
במחקריה גילתה בלאסקאס כי לאורך ההיסטוריה ובתרבויות שונות בעולם נשים נהגו ללדת בתנוחות זקופות. סביב הגילוי הזה פיתחה בלאסקאס תורה שלמה של מהי לידה פעילה, איך מיצרים סביבה תומכת ליולדת, איך להכין נשים וזוגות ללידה פעילה ועדיין ממשיכה להעמיק ולחקור את הנושא ומפרסמת חידושים ועידכונים.

יתרונות הלידה הפעילה לאם ולתינוק:
1. הקטנת סיכונים והתערבויות רפואיות – מחקר גדול מ-2012 (שכלל יותר מ-7000 יולדות), מראה שתנוחות זקופות – עמידה, ישיבה, סקווט או עמידה על שש, מקטין את הצורך בהתערבויות ומרחיב את פתח האגן עד לכ-30% יותר ממצב של שכיבה, וע”י כך מאפשר לתינוק להתקדם במסע הלידה בצורה מיטבית.
2. לידה קצרה יותר – ממחקרים עולה כי תנוחות זקופות מקצרות את השלב הראשון והשני של הלידה בכ-40% מול נשים שבחרו לשכב.
3. התמודדות טובה עם הצירים – בשכיבה על הגב יש לחץ על עצם העצה (הסקרום) דרכה עוברים עצבי פלג גוף תחתון, הלחץ על העצבים מעצים את תחושת הצירים.
בנוסף, במצב של תנוחה זקופה, ניתן לשנות תנוחה עפ”י מה שנוח, לקבל עיסוי תומך באזור הגב התחתון שאינו חשוף אם היולדת שוכבת על הגב, וגם להשתמש במים במקלחת כגורם מרגיע ומשכך.
4. אספקת חמצן טובה יותר לאם ולתינוק – אבי העורקים עובר לאורך עמוד השידרה, שכיבה על הגב מפעילה לחץ על כלי הדם ואספקת החמצן לאם ולעובר נפגעת, דבר היכול להביא להתערבויות מיותרות.
5. שימוש בכח הכבידה – במצב זקוף, כח הכבידה ממשיך באופן טבעי את פעילות הרחם, קרקעית הרחם מתחילה את הציר ודוחפת את התינוק מטה וכח הכבידה עושה את שלו ומושך, בין הצירים ראש התינוק לוחץ על צוואר הרחם מה שמאפשר לו להפתח באופן יעיל ומהיר יותר.
במצב של שכיבה כח הכבידה פועל נגד הכיוון שאליו דוחפים הצירים.
6. מעורבות בני הזוג בלידה – בתהליך הלידה הפעילה יש מקום רב לבני הזוג לתמוך ביולדת באופן פעיל ולהרגיש חלק בלתי נפרד מתהליך הלידה. ע”י הכנה טובה ללידה (ועוד יותר בליווי של דולה) מעורבות זו תהיה טבעית ואפקטיבית יותר ותייצר חוויה מקרבת ומחזקת לבני הזוג כמעבר לקראת ההורות החדשה.
7. שביעות רצון היולדת – במחקר מ-2009 נראה כי נשים שחוו לידות פעילות היו יותר שבעות רצון מהלידות שלהן , פער של 30% מול קבוצת הנשים שלא חוותה לידה פעילה. נתון זה נמצא בקורולציה גבוהה לשביעות רצון ללידה בליווי דולה (כנראה שרב הנשים שבחרו ללדת לידה פעילה נעזרו בליווי של דולה).

* אין חוקים *
בלידה פעילה אין חוקים מדויקים, מה שחשוב זה ליצור אוירה נעימה ורגועה ליולדת, ע”י עמעום התאורה השמעת מוזיקה אהובה ויצירת סביבה תומכת, לנשום ולהיות במצב של הקשבה לגוף.

* מה שטבעי לך *
במהלך הצירים היולדת יכולה להחליף תנוחות עפ”י הנוחות שלה ובין הצירים לנוח, לדבר, לשתוק, לצחוק ולאהוב הכל עפ”י הסיטואציה ופשוט לבטוח בגוף ולתת לו לעשות את מה שהוא יודע היטיב.
בתנאים האלה הגוף מייצר אוקסיטוצין ואנדרופינים שעוזרים להשאר בפוקוס, ברוגע ולהתמודד עם הצירים והשינויים.

* בבית או בבית חולים *
לידה פעילה לא חייבת להיות לידת בית. היא יכולה להתחיל בבית (בשלב הלטנטי) ולהמשיך בבית החולים גם בחדר רגיל בו ניתן להשתמש בכדור, מקלחת ותמיכה של בני זוג ו/או דולה.



הלה שוורצורגן – דולה, מלווה זוגות ונשים בחווית ההריון הלידה ואחריה, הליווי כולל פגישות אישיות, העברת ידע רב בנושא השינויים הפיזיולוגים, הורמונאלים רגשיים במהלך ההריון והלידה, הכנה להתמודדות עם הצירים בעזרת דמיון מודרך, נשימות תנוחות נכונות.

Categories: גוף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *